סל הקניות ריק

מגזין

31 אוקטובר

איקלטו

כתב 

עכשיו, כשחורף בגאורגיה, כדאי לנסוע לקאחתי – אזור היין המובהק ביותר, לבקר ביקבים, לשתות ולצבור חוויות. על היין הגרוזיני אכתוב בהזדמנות אחרת. הפעם אני רוצה להמליץ על ביקור באיקלטו. הגענו לשם ביום סתווי, כשנסענו לנוח אחרי שפרסמנו את ספרנו 'סתיו בטביליסי', עם מצב-רוח נפלא וחברים נהדרים – מתכון בטוח לטיול מוצלח.

בלב אזור קאחתי נמצאת העיר תלאווי (כשהיינו שם לפני שנה היא נראתה כמו חאן-יונס. חוץ מרחוב אחד, שבו סידרו לבתים חזיתות יפות, מהודרות ומטעות). כמה קילומטר מערבה נמצא הכפר איקלטו ולידו אקדמיית איקלטו.

בראשית המאה ה-12 המלך דוד הבנאי, שהגאורגים רואים בו צאצא של דוד מלך ישראל, הקים שתי אוניברסיטאות בגרוזיה, גלאתי (ליד קותאיסי) ואיקלטו בקאחתי. מנהל האקדמיה באיקלטו, ארסן איקלטולי, היה לפי המסורת, מורו של שותא רוסתאוולי. האקדמיות בגרוזיה, כנהוג אז גם באירופה, היו חלק ממתחם של מנזר וכנסייה. לחובבי מבני דת, יש במקום שלוש כנסיות בשלבי חורבן ובנייה. הכנסייה הראשונה הוקמה כנראה במאה השישית, על ידי זנון, אחד מ'שלושה-עשר האבות האשורים' (נכון ש'שלושה-עשר האבות האשורים' זה מושג מעורר השראה? פעם אולי ארחיב עליהם).

באקדמיה למדו (חוץ מתאולוגיה, רטוריקה, אסטרונומיה וכו') גם רוקחות ועשיית יין, שני ענפים שנוגעים זה בזה, מזינים זה את זה, ותורמים לבריאות ולחולי גם יחד. חלק ממבני המוסד נועדו לשמש כגתות לסחיטת מיץ ענבים, להתססה ולאכסון של יין. לימודי היין כללו את כל השלבים, משלב גידול הגפנים ועד לשלב ייצור כלי החרס לאכסון היין.

הכל נחרב במאה ה-17, כשהפרסים פלשו והחריבו את הקומפלקס התרבותי הזה. תרבות תמיד מאיימת על פנאטים דתיים, היא מציבה להם אלטרנטיבה לחיי קנאות – ואלטרנטיבות מעוררות ספקות מסוכנים.

הגאורגים גאים מאוד במקום הזה, משום שבארצם הקטנטנה קמה אוניברסיטה עוד לפני שקמה אוניברסיטה כלשהי בכל גרמניה הגדולה. מבחינתם איקלטו הוא אתר מורשת קדוש, לאומי ותרבותי, שממחיש את היותם עם תרבותי קטן, קורבן למעצמות גדולות, טרף לעמים ברבריים. בחצר ראינו איל צעיר וקרניו נאחזות בסבך.

צילמה: חדוה רוקח

לדף הספר 'סתיו בטביליסי' לחצו כאן

© 2018 איתי בחור – הוצאה לאור. כל הזכויות שמורות. הוקם ע"י as2 e-consulting