סל הקניות ריק

מגזין

על קורותיו, גלגוליו, תלאותיו ופלאיו של בית החולים האורתופדי הראשון לילדים במזרח התיכון

כנס החברה הישראלית לתולדות הרפואה, התקיים השנה לציון 150 שנה להולדת ד"ר הלל יפה. הכנס נערך ב-21 בנובמבר 2014, בבית החולים הלל יפה בחדרה.
כרגיל השתתפנו. בין יתר ההרצאות, איתי בחור הרצה על ד"ר הלל יפה.

צילמה: חדוה רוקח

"... הספר מאפשר לקוראים להתוודע אל רוח התקופה ומכאן גם יתרונו. אנו גם מקבלים תיאור מפורט של בית החולים ושל מערכת הבריאות בישראל באותם ימים. ..."
ד"ר יוסי ווייס

"מתחילתו, המוסד קיבל אופי ליברלי ללא כל גוון דתי או לאומי... יפה שהמחבר הוסיף בכול מקום רקע היסטורי, חברתי כללי וישראלי..."
פרופ' אבי עורי

רחוב ארמשנבלי (אגמשנבלי), הוא רחוב מרכזי בטביליסי שנקרא על שמו של המלך הגאורגי דוד הבנאי וכבר כתבנו עליו. הרחוב הזה מתחפש לאירופה: חזיתות אר-נובו יפות, משופצות, נקיות, מדרכות ללא בורות (פחות או יותר), חנויות מותגים. ככל שמתקרבים לקצה הרחוב אירופה מתפוגגת ובהדרגה גרוזיה שבה ונוכחת: חזיתות מתקלפות, בתים מתפוררים, בית חולים שנסגר וניטש... בחלק הזה, הגרוזיני, של הרחוב, נמצא בית מספר 46.

31 אוקטובר

עכשיו, כשחורף בגאורגיה, כדאי לנסוע לקאחתי – אזור היין המובהק ביותר, לבקר ביקבים, לשתות ולצבור חוויות. על היין הגרוזיני אכתוב בהזדמנות אחרת. הפעם אני רוצה להמליץ על ביקור באיקלטו. הגענו לשם ביום סתווי, כשנסענו לנוח אחרי שפרסמנו את ספרנו 'סתיו בטביליסי', עם מצב-רוח נפלא וחברים נהדרים – מתכון בטוח לטיול מוצלח.

את בלה חנן ולאה אוצ'רי ממסעדת 'שותא' הכרנו במקרה, כמו במקרים אחרים שהובילו לכתיבת 'סתיו בטביליסי'. יום לפני ההופעה שלנו 'הסוד של בית הקברות למשוררים בטביליסי' (מסיפורי גרוזיה), נסענו עם חבר שאצלו הופענו ל'שותא' בקיבוץ שמרת, להכיר את בלה ולאה ולטעום את האוכל שהן עושות.

כנס העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל, בסימן 100 שנה למלחמת העולם הראשונה. הכנס התקיים בפתח תקוה. ההוצאה לאור הציגה את ספרו של ד"ר יוסף צ'רני: "עובד אמתי – קצין עברי בצבא הטורקי ובשבי הבריטי'.

או: מה הקשר בין נודאר דומבדזה ומנדלי מוכר ספרים

מי שמכיר את טביליסי יודע שבשנים האחרונות יש בעיר תנופת בנייה לא רגילה. כל בניין שלישי או רביעי נראה באמצע שיפוץ, תוספות או בנייה חדשה מהיסוד. מי שמכיר את הבתים האלה מבפנים יודע שהם מצטיינים בחוכמת החיסכון (שלא לומר הקימוץ) יותר מאשר בחוכמת הבנייה. הבתים האלה – החדשים, החדישים והמחודשים – קצת רועדים וקצת מתעקמים וקצת מתפרקים ועוד קצת מכל דבר... את זה למדנו והכרנו בשעה שכתבנו את ספרנו "סתיו בטביליסי" - בעצם הספר נכתב בבתים כאלה ויש בו חלקים מצחיקים שמתארים אותם ומוקדשים להם.

"...אוצר היסטורי, שהרי כמעט לא ידוע לנו דבר על החיילים היהודים שלחמו בצבא התורכי. ..."
אלי אשד

הרצאה חווייתית - חדוה רוקח ואיתי בחור, מחברי הספר 'סתיו בטביליסי',
מספרים על גרוזיה הלא-ידועה, המוצלת, הביישנית, המסתתרת, החומקת מפני התייר

למי שנמצא במסטיה ומתעניין גם בבני אדם ולא רק בטבע, או שמזג האוויר מאלץ אותו להישאר בעיירה לזמן מה, מומלץ לבקר בבית-מוזיאון של מטפס ההרים הסווני האמיץ מיכאל חרגיאני. בית מספר 36, הוא האחרון ברחוב שנושא את שמו של חרגיאני, אחריו שדות ואחריהם ההרים היפים של הקווקז.

© 2018 איתי בחור – הוצאה לאור. כל הזכויות שמורות. הוקם ע"י as2 e-consulting