סל הקניות ריק

חנות הספרים

פעמון סדוק

  • מאת: איתי בחור
  • עמודים: 235
  • מסת"ב: 965-90410-4-7
  • כריכה: כריכה רכה
  • שנת הוצאה: 2005

הסיפור שלא סופר אודות העלייה הראשונה ומייסדי זכרון יעקב.
ספר קריאה נאמן לעובדות היסטוריות.

"פעמון סדוק" הינו ספר קריאה נאמן לעובדות ההיסטוריות. אני חושב שתקופות ומקומות הם ביטוי לשאיפות ומעשים של בני אדם. ברוח זו כתבתי פסיפס על מאות אנשים שפעלו במשך חמישים שנה. סך חייהם הצטבר לתקופת העלייה הראשונה.

הציר המרכזי של העלילה מתחקה אחרי קורותיהם של אנשי זכרון יעקב, וכאשר זירת הפעילות המשמעותית של התקופה מתרחשת במושבות אחרות ובארצות אחרות, הסיפור נודד אליהן. בסופו של מסע ספרותי-היסטורי הנפרש על פני שלוש יבשות, עולה תמונת מציאות אנושית, שיש בה מרוח האדם ומרוח הזמן.

התחלתי לאסוף חומרים ששימשו אותי לכתיבת "פעמון סדוק" בשנת 1988. סיימתי לכתוב אותו ב-2005. ספר שנכתב במהלך כל כך הרבה שנים הוא בהכרח תהליכי. גילויים של חומרים חדשים וההצטברות של חיי, הרחיבו את תפיסת המציאות שלי והעשירו את הספר.

למדתי את האנשים שכתבתי עליהם וזיהיתי תווי אופי שלהם באמצעות מכתבים שכתבו וקיבלו, יומנים אישיים, דברים שהשמיעו ונרשמו בפרוטוקולים או בזיכרונם של השומעים, טקסטים שפרסמו בעיתונים, דוחות רפואיים, תמונות. צירפתי פרטי פרטים קטנים, טפלים כביכול, עד שעלה בידי להפיח רוח אנושית בדמויות שטוחות ושכוחות – כאלה שהפכו למיתוס חד מימדי, לשם של רחוב או שנמחקו מהזיכרון.

בין גיבורי הספר ישנן דמויות היסטוריות מוכרות שהשפעתן על התקופה בולטת, ביניהם הבארון בנימין אדמונד דה רוטשילד, אליעזר בן יהודה, ד"ר הלל יפה, נפתלי הרץ אימבר, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אחד העם, בנימין זאב הרצל, חיים ויצמן, אהרון אהרונסון, מאיר דיזנגוף, אלעזר רוקח, אליס ולורנס אוליפנט, ואחרים. בצד הדמויות המוכרות פועלים איכרים פשוטים ולא ידועים; השפעתם השקטה על מהלך ההיסטוריה גדולה ממה שנראה לעין, זאת בכוח ההתמדה והחתירה העקשנית שלהם, היום יומית. את הפסיפס האנושי משלימים הרפתקנים, הוזים, נוכלים ושאר טיפוסים המאכלסים תקופה ושותפים למארג החיים התוסס.

קרבת ההשקפות ביני ובין אנשי העלייה הראשונה הניעה אותי להשקיע את עצמי בעבודה בהיקף כזה. האנשים האלה באו לכאן עם תפיסת עולם שוחרת חיים וחירות. למרות המציאות המייאשת הם לא נשברו ולא חדלו להיאבק על הזכות והאפשרות לחיות כרצונם. היה לי חשוב לספר את סיפורם ולתמוך ברעיון של חיים וחירות.

פרק ראשון — עמוד 7
יהודי רומניה, אליס ולורנס אוליפנט, הקומונה של תומאס לייק האריס, אלעזר רוקח, דמי החלוקה, ועידת פוקשאן, החברה ליישוב ארץ־ישׂראל.
פרק שני — עמוד 28
הנוסעים באוניה "טטיס", נפתלי הרץ אימבר, הקמת המושבה ראש־פנה, התפלגות החברה היהודית, אירגוני הסעד, זאמארין, תלאות הנוסעים באוניה "איריס".
פרק שלישי — עמוד 44
ימים ראשונים במושבה שומרון, אלברט גולדסמיד, תוכנית "ארץ־הגלעד", עמנואל פליקס ונציאני, הבארון רוטשילד וראשון־לציון, איכרי פבלובקה, נפתלי הרץ אימבר ואליס אוליפנט, "מה אכתוב", הרעב ונטישת שומרון, העברת שומרון לידי אלמוני.
פרק רביעי — עמוד 66
התעשרות משפחת רוטשילד, הבארון אדמונד דה רוטשילד ותוכנית ההתיישבות שלו, הביל"ויים וגדרה, אלי שייד, חתימה על נייר ריק, יהודה ליאון וורמסר, המתיישבים חוזרים לשומרון, החרמת שומרון, נפתלי הרץ אימבר בירושלים, אליס ולורנס אוליפנט בדליית אל כרמל, ועידת קאטוביץ', המושבה עקרון.
פרק חמישי — עמוד 88
שומרון מתפתחת ונעשׂית לזכרון־יעקב, אליעזר בן־יהודה, ולדימיר זאב ויסוצקי מבקר בארץ־ישׂראל, תושבי ירושלים, יחיאל מיכל פינס, בית־הכנסת "אהל יעקב", מטבעות זכרון־יעקב, "חובבי ציון" הצעירים, מרדכי בונשטיין בטנטורה, "ברקאי", גירוש המורה הורן, מרד פורץ בראשון לציון.
פרק שישי — עמוד 114
ביקור הבארון בארץ־ישׂראל, דיכוי המרד בראשון לציון, "הצבי" מתגייס לעזרת הבארון, התוכנית הכלכלית החדשה, "ארבייטר שולה", המרד בזכרון־יעקב, "זאת לא ידעתי".
פרק שביעי — עמוד 138
יעקב בן־שימול, אימבר עוזב את הארץ, סיכסוך השמיטה, "פותר החלומות", "הנסיכות של שייד", מאיר שפיה ובת שלמה, "פאריז הקטנה", הכנסת אורחים", זאב טיומקין וסרסורי הקרקעות, חדרה, מאיר דיזנגוף ובית־החרושת לזכוכית, הביקור השני של הבארון.
פרק שמיני — עמוד 162
בעיות בייצור ושיווק יין, אדולף שטארקמט, המנגנון המסואב, ד"ר הלל יפה, "כרמל", יחסים בין יהודים וערבים, מכבי האש, הקונגרס הציוני הראשון, תיאודור הרצל והתנועה הציונית, כישלון התוכנית הכלכלית.
פרק תשיעי — עמוד 184
הביקור השלישי של הבארון, יק"א, אמיל מאירסון, קומונת הענבים ומאבקה ביק"א, ד"ר יוסף קון מכין רשימת סלקציה, ד"ר נפתלי וייץ, בנים עוזבים, האיכרים חותמים על חוזה.
פרק עשׂירי — עמוד 208
יק"א מקימה מושבות, ניצני התנועה הלאומית הערבית, פרעות קישינב, תוכנית אוגנדה, "הכנסיה הראשונה", הקמת אגודת המורים העבריים, ישׂראל בלקינד ו"קרית ספר", העליה השנייה, עולי תימן, אהרון אהרונסון, ניטה ומיכאל לנגה, הרב אברהם יצחק הכהן קוק ומשלחת הרבנים, הביקור הרביעי של הבארון.
פרק אחד־עשׂר — עמוד 233
מלחמת העולם הראשונה, פרשת ניל"י.
סוף דבר — עמוד 250
מפתח אישים — 252
מפתח תצלומים — 255

רעיון החיים — שתכליתם אינה הקרבה עצמית למען אידאל כלשהו, דתי, משיחי, מדיני או אנושי — לא זכה להערכה בתולדות הארץ הזאת.

אנשים שוחרי חיים טובים, נורמאליים, אפשריים, משוחררים מאידאולוגיה ומחוייבים לחיים, נזנחו על ידי כותבי ההיסטוריה הישׂראלית ונדחקו מן התודעה; משום שלא השפיעו, כביכול, על ההתפתחות הרעיונית והפוליטית המרכזית.

אי אפשר למחוק רעיונות; גם אם אינם מובילים את הזרם המרכזי של ההתרחשות הציבורית; הם מוסיפים להתקיים בשוליו ולהשפיע באופן סמוי. רעיונות אלה מוסיפים לפעפע, כך אני מקווה, גם בשולי ההכרה של האדם הבודד, וקיימת אפשרות שיתפשטו משם לתוך תפישׂת־העולם וישפיעו יותר על החיים ועל ערכם.

סיפורם של מקימי המושבה "שומרון", לימים "זכרון־יעקב", הוא סיפור של אנשים שנאבקו על מימוש שאיפתם לחיים נורמאליים בארץ הזאת. אחרי חמישים שנות מאבק, השׂיגו משהו.

© 2017 איתי בחור – הוצאה לאור. כל הזכויות שמורות. הוקם ע"י as2 e-consulting