סל הקניות ריק

מגזין

10 ינואר

על האופוריה שמציפה עם סיום כתיבת ספר ולפני הוצאה לאור

כתב 

אנשים שמסיימים לכתוב ספר בטוחים שהם יצליחו במקום שבו אחרים נכשלו, בטוחים שהספר ‏שלהם יצליח, בטוחים שהספר שלהם יהיה רב מכר בעברית ובסט סלר באנגלית.‏

המחשבה האופטימית הזאת והביטחון בספר ובעצמך ותחושת הוודאות ביחס להצלחה, כל אלה ‏חיוניים ליכולת לעמוד בכל הקשיים ובכל האתגרים של הכתיבה, במשברים, בבלוקים, בקשיי ‏הביטוי, בבדידות, בהתקפי הספקנות. ההצלחה לסיים את הספר תומכת בתחושת האופוריה והיא ‏מציפה.‏ 

כשהולכים להוציא לאור ספר ונמצאים בהלך נפש נהדר ומועצם כזה, קל לאבד את האינטואיציה ‏ואת כושר השיפוט. נוח להאמין בכל הדברים הטובים שהאוזניים שומעות, נוח לראות את משאלות ‏הלב כעובדות, נוח לפרש את התקוות כוודאויות, לוותר על הזהירויות, להדוף את החששות, לבטל ‏את חוש הביקורת. ‏

ומשום שהכתיבה היא מלאכה תובענית והעיסוק באמנות נראה לא פעם ילדותי ולא משתלם, ‏מפתה להיאחז בשאיפה להצלחה כלכלית לשם הצדקת המאמץ העצום שבמעשה הכתיבה. פשוט ‏לקשור בין הצלחה כלכלית ובין הצלחה ספרותית, שהרי מכירת ספרים רבים היא ביטוי של הפצת ‏ספרים רבים לאנשים רבים. קל לומר שהכסף אינו המניע אלא רק מדד להצלחה להגיע לציבור, ‏לגעת באנשים.‏

בקיצור, אנשים שמסיימים לכתוב ספר נמצאים במצב נפשי נוח להשתכנע במה שהם רוצים ‏להאמין. זה מקסים אבל לא מספיק בשביל להצליח. כשהולכים להוציא ספר לאור צריך התלהבות ‏ומחשבה בהירה גם יחד. גם מזל לא מזיק. בהצלחה